חשוב להדגיש כי תחושות הלחץ והדאגה הן נורמליות למצב, משותפות להרבה ילדים וכאשר הורים משדרים ביטחון ושליטה לצד המתח והדריכות, רוב הילדים יקבלו זאת בהבנה. בנוסף מומלץ:
לאפשר לילדים לשאול שאלות על המצב:
לאפשר לילדים לשאול שאלות ולהעלות חששות לגבי המצב. לשדר ששאלות ופחדים הם לגיטימיים במצבים כאלה ולהראות שההורה לא נלחץ מהן. יש לזכור שילדים קולטים יותר את הטון שבו המבוגר עונה להם ופחות את המסר המילולי. כך למשל אם ילד אומר שהוא מפחד מהמלחמה – חשוב שההורה יענה באופן רגוע שלדעתו אנחנו נמצאים במקום בטוח , מבלי לכעוס או לשדר לחץ.
להמנע מהצפה של דיווחי חדשות:
מכיוון שאנחנו מוצפים בדיווחים באינטרנט, בטלוויזיה וברדיו חשוב לא להציף את הילדים בחדשות, תמונות ופרשנויות באופן בלתי פוסק. כמובן שאין צורך להסתיר מילדים את המצב, אך חשוב להימנע מחשיפה מתמשכת ובלתי פוסקת של ידיעות מדאיגות ומראות קשים בכלי התקשורת.
להרגיע באופן שקול:
במסגרת מתן המידע, לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכל יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות שנדרשות מהמצב נעשו. יש להתאים את ההסבר לגילו של הילד, למשל העירייה וכל שאר הגורמים מטפלים במצב ומחליטים כיצד לנהוג בצורה שקולה. אם הילד חרד במיוחד חשוב לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף, כי זה יכול לגרום ללחץ נוסף.
יש להסביר שכרגע כולם נמצאים במתח מסוים והסכנות נבדקות כל הזמן על ידי ההורים והגורמים המתאימים. בנוסף למענה זה מומלץ בתקופות מתוחות ליזום פעילות שמסייעת להסיח את דעתם של ילדים ולכוונם לאפיקי פעילות אחרים. ידוע שמשחקים, צפייה בסרטים, פעילויות יצירה או בישול וכל עיסוק מהנה עוזרים מאוד להפגת מתח ומסייעים לילדים להפנות את תשומת הלב שלהם למקומות פחות מלחיצים.