הפרעות אכילה בילדות ומתבגרות

מהי אנורקסיה נרבוזה?
אנורקסיה נרבוזה מתאפיינת בהגבלה ובצמצום האכילה ביחס לנדרש, אשר מובילה למשקל גוף נמוך באופן משמעותי ביחס לגיל, למין ולשלב ההתפתחותי בו נמצאת הנערה. ההפרעה מתאפיינת בפחד אינטנסיבי מעלייה במשקל ומהשמנה, זאת על אף משקל הנמוך באופן משמעותי מהמצופה.

ההפרעה מתבטאת גם באופן שבו המשקל או צורת הגוף נחווים ומשפיעים על הערך והדימוי העצמי של הסובלות מההפרעה. לרוב, הנערה מפגינה חוסר תובנה ביחס לחומרת משקלה הנמוך.
אנורקסיה שכיחה בעיקר בנערות: כ- 90 אחוזים מכלל הסובלים מאנורקסיה הן בנות, ומופיעה לרוב בגיל ההתבגרות, גילאי 18-14. כיום הגיל הולך ויורד. פעמים רבות יתלוו להפרעת האכילה קשיים נוספים כמו דיכאון וחרדה. כמחצית מהנערות עם אנורקסיה, עשויות לפתח בשלב מסוים גם סימפטומים בולימיים, וכעשירית מהנערות הבולימיות, סבלו מאנורקסיה בעברן.

ההפרעה נחלקת לשני סוגים:

• הסוג המצמצם:
  סוג זה מתאר מצב בו אובדן המשקל מושג בעיקר על ידי דיאטה, צום או עשיית ספורט אינטנסיבי.
• הסוג המטהר:
  סוג זה מאופיין באפיזודות חוזרות של התקפי אכילה או בהתנהגויות מפצות כמו  הקאה יזומה או שימוש במשלשלים, משתנים וחוקנים.

מהלך המחלה כולל צמצום אכילה, דילוג על ארוחות, אכילת כמויות קטנות, הורדת מזון שנחשב "משמין", בחירת מזון מוזרה ועוד. מלווה בבדיקת רזון, שקילה מוגזמת, הסתכלות או הימנעות ממראה, מדידה כפייתית של חלקי גוף לצד פעילות ספורטיבית מוגזמת (הופכת אובססיבית).

בתחילה ישנו קושי לזהות את המחלה ואף קבלת חיזוקים (למשל אחרי ירידה במשקל). בהדרגה תיראה נסיגה חברתית, עצבנות, שינויים במצב רוח, דיכאון, חרדה, התפרצויות כעס וקשיי שינה. הישגים לימודיים נפגעים פחות- אם כי דורשים השקעה רבה יותר.

לעיתים המחלה תלווה סימפטומים הגופנים הבאים:

• הפרעות בשינה, תחושת עייפות וירידה באנרגיה
• יכולת ריכוז נמוכה וירידה במוטיבציה
• כאבי בטן
• נמלול בידיים וברגליים, רגישות לקור והיפו-תרמיה
• הפרעות בראייה – קושי במיקוד מבט, כאבי עיניים, "כתמים" בשדה הראייה
• ברדיקרדיה – קצב לב נמוך
• לחץ דם נמוך וכתוצאה סחרחורות וכאבי ראש
• לונגו- הופעת שכבת שיער דקה בעיקר על הפנים והגפיים
• נשירת שיער ועור יבש

לעיתים המחלה תלווה בסימנים הנפשיים הבאים:

• מצב רוח ירוד או שינויים קיצוניים במצב הרוח
• אי שקט והתפרצויות זעם תכופות
• חרדה
• אפטיה
• התנהגויות של פגיעה עצמית
• אובדן עניין בפעילות חברתית, בידוד ונסיגה חברתית

מהם גורמי הסיכון?
גורמי הסיכון למחלה הינם תוצאה של אינטראקציה בין גורמים ביולוגים, פסיכולוגים וסביבתיים: כגון חוסר סיפוק ממשקל הגוף, לעיתים משקל יתר בעבר, קיומן של הפרעות אכילה בקרב בני משפחה נוספים, עשיית דיאטות והפחתה במשקל, השפעות משפחתיות גורמים אישיותיים (פרפקציוניזם, קונפורמיות, צורך באישור, תלותיות, צייתנות) ותרבות וסביבה המעודדים רזון קיצוני ושמים דגש על מראה חיצוני.

ההשלכות המחלה
עלול להיות עיכוב בצמיחה, עיכוב בהתפתחות מינית- הפסקת מחזור (לא הפיך ב-25%) , בריחת סידן מהעצמות, חוסר בברזל וחומרים נוספים בדם, שינויים קוגניטיביים- פגיעה עם הירידה במשקל- השפעות על ריכוז, זיכרון וביצוע- הפיך עם העלייה במשקל.

מהי בולימיה נרבוזה?
בולימיה נרבוזה מוגדרת כמצב בו הנערה סובלת מאפיזודות חוזרות ונשנות של בולמוסי זלילה שאינם בשליטתה. אלו מלווים בהתנהגויות פיצוי בלתי הולמות, הבאות למנוע את העלייה במשקל כגון צום, הקאות, התעמלות או שימוש במשלשלים וחוקנים. האכילה בהתקפי הבולמוס לרוב אינה נעשית מתוך הנאה או תיאבון, אלא מתוך דחף בלתי נשלט. התנהגות הזלילה לרוב מתחילה במהלך או לאחר אפיזודה של דיאטה. כמו כן, התקפי האכילה לרוב נעשים ביחידות ובהסתרה. חומרת ההפרעה נקבעת על פי תדירותם של ההתנהגויות המפצות.

לרוב בולימיה פורצת לרוב בגיל ההתבגרות. השכיחות היא בין 1-3% בקרב מתבגרות ובוגרות צעירות. שכיח פחות אצל בנים.

הבחנה בין שני סוגים:

• בולימיה מסוג טיהור (Purging Type) המתאפיינת בהקאות יזומות או שימוש לרעה במשלשלים ומשתנים
• בולימיה מסוג לא טיהור (Non purging Type) המתאפיינת בשימוש בהתנהגויות מפצות כגון התעמלות מוגזמת אך אין שימוש בהקאות יזומות, משלשלים או משתנים

האכילה בהתקפי הבולמוס לרוב אינה נעשית מתוך הנאה או תיאבון, אלא מתוך דחף בלתי נשלט. כמו כן, התקפי האכילה לרוב נעשים ביחידות ובהסתרה.